חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בר"ע 37525-08-13

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
37525-08-13
15.9.2013
בפני :
יגאל פליטמן סגן נשיאה

- נגד -
:
שלמה אפרים
:
המוסד לביטוח לאומי
החלטה

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת איריס רש; ב"ל 3685-12-12), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 4.11.2012 (להלן- הוועדה), אשר קבעה כי אין מקום להפעיל בעניינו את תקנה 15.

2.     המבקש, יליד שנת 1955, נפגע ביום 7.6.1994 בצווארו בתאונת עבודה, ונקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 30%. עובר לתאונה עבד המבקש בתעשייה הצבאית כפועל ואחראי מחלקת קפיצים. לאחר התאונה, חזר המבקש לעבוד במחלקה בה עבד, אך בתפקיד ניהולי: בתחילה כמנהל צוות, והחל משנת 2000 כמנהל מחלקת חישול וקפיצים, תפקיד בו הוא מכהן עד היום.

3.     הוועדה מושא בקשה זו התכנסה לדון בעניינו של המבקש ביום 3.4.2011. בעניין שאלת הפעלת תקנה 15, הועבר עניינו של המבקש אל ועדת הרשות, אשר קבעה, כי בדיקת הכנסות העלתה כי ישנה עלייה בשכרו של המבקש בשיעור של 66% מאז התאונה, וכי מצבו הרפואי אינו מונע ממנו להמשיך ולעסוק במקצועו, וכי הוא אף ממשיך לעשות זאת בפועל. לפיכך המליצה הוועדה שלא להפעיל את תקנה 15. לאחר שהוועדה שמעה את השגות ב"כ המבקש על קביעת ועדת הרשות, החזירה הוועדה את עניינו של המבקש לוועדת הרשות מספר פעמים, על מנת שתדון בטענות המבקש, שעסקו בעיקר בשאלת השפעת גילו של המבקש על יכולתו לעבוד. ועדת הרשות שבה וקבעה כי אין מקום להפעלת התקנה. הוועדה, לאחר ששבה ובחנה את הפרוטוקולים הקודמים של הוועדות, הן הרפואיות והן ועדות הרשות, ושמעה שוב את ב"כ המבקש, סיכמה כזאת: " לעניין תקנה 15(א) אינו רלוונטי לנפגע. ... האמור בסעיף 15(ב) מורה לוועדה להתייחס למקצועו של הנפגע אשר אינו מסוגל לחזור לעבודתו ולעסקו והתנאי הנוסף מתייחס לירידה ניכרת בהכנסות ולא לזמן מוגבל. בעניינו של הנפגע אומנם אינו מסוגל לחזור לעבודתו כפועל אך נכותו זו לא הביאה לירידה ניכרת בהכנסותיו אלא קודם בתפקידו ומשכורתו עלתה". לאור האמור קבעה הוועדה שאין מקום להפעלת תקנה 15. 

4.     המבקש ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי, וטען כי הוועדה לא דנה בהשלכות גילו המבוגר של המבקש על יכולתו למצוא מקום עבודה חלופי, במקרה שיפוטר מעבודתו הנוכחית. עוד טען, כי על פי תקנה 15(א) יש לשקול את גילו המבוגר של המבקש במנותק משאלת הכנסותיו, וכי בפועל לא שב לאותה עבודה בה עסק עובר לתאונה, אלא לעבודה אחרת.

5.     בית הדין האזורי דחה את הערעור וקבע, כי גם תקנה 15(א) מחייבת בחינה הן של גילו של המבקש והן של מקצועו, וכי בחינת מקצועו מחייבת שקילת יכולתו של המבקש לשוב לעבודתו וכן צמצום בהכנסות. לפיכך, ומשהמבקש חזר לעבוד באותו מקום עבודה, הגם כי לא במקצועו הקודם, ואף קודם בתפקידו מאז, ומשחלה עלייה בהכנסותיו בשיעור של 66%, הרי שלא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. כמו כן חייב בית הדין האזורי את המבקש בהוצאות לטובת המוסד בסך 2,000 ש"ח, נוכח העובדה שהוועדה דנה בשאלת הפעלת תקנה 15 בעניינו 4 פעמים, תוך התייעצויות חוזרות ונשנות עם ועדת הרשות, ובכל זאת בחר המבקש להגיש ערעור על החלטתה, תוך התעלמות מהוראות הדין והפסיקה הברורה בעניין זה.

6.     בבקשת רשות הערעור שלפניי חזר המבקש על טענתו כי היה על הוועדה לתת משקל בנסיבות מיוחדות אלו לגילו המבוגר, וכן הלין כנגד חיובו בהוצאות.

7.     לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח לפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין, בעניין שאלת הפעלת תקנה 15. הוראות הדין והפסיקה בעניין זה ברורות, ולפיהן על הוועדה להתייחס הן לגילו של הנפגע והן למקצועו, ובבחינת מקצועו על הוועדה לשקול שני תנאים מצטברים: שאלת יכולתו של הנפגע לשוב לעבודתו, ושאלת הצמצום בהכנסותיו שלא לזמן מוגבל (ראה עב"ל 180/09 המוסד לביטוח לאומי - שמריה בן אלטא). במקרה זה, כאמור, חזר המבקש למקום עבודתו הקודם, הגם כי לא באותו תפקיד, ואף קודם בתפקידו, וכן חלה עלייה ניכרת בהכנסותיו ביחס להכנסותיו עובר לתאונה. משכך אכן לא היה מקום להפעלת תקנה 15 בעניינו, ולא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה, אשר התייחסה מעל ומעבר לכל טענות המבקש ובא כוחו בעניין זה. יש לציין כי הוועדה אינה צריכה לשקול טענות עתידיות ספקולטיביות במקרה שהנפגע יפוטר בעתיד.

8.     אשר לפסיקת ההוצאות - המוסד יודיע לבית הדין, עד ליום 30.9.2013, האם הוא מסכים כי חיובו של המבקש בהוצאות על פי פסיקת בית הדין האזורי יבוטל, משאין דרכו של בית הדין לפסוק הוצאות בהליכים מסוג זה. 

9.     כמו כן יודיעו הצדדים, עד לאותו מועד, האם הם מסכימים כי יינתן פסק דין בבקשת רשות הערעור בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין, בעניין פסיקת ההוצאות.

10. התיק יובא לעיוני עם הגיע תגובות הצדדים, או בחלוף המועד להגשתן, על פי המוקדם.

ניתנה היום, י"א תשרי התשע"ד (15 ספטמבר 2013), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>